מאת: אסף נעים, עו”ד
חדשות לבקרים, בוחרים גופים שונים להגיש לרישום סימני מסחר בישראל ולאחר מכן, אף ברחבי העולם. בעוד שבתחום דיני הפטנטים המשיק לתחום סימני המסחר בקניין הרוחני, נפוץ מאוד השימוש בכלי החיפוש כאמצעי למזעור הנזקים והוצאות כספיות מיותרות, ניכר לעיתים שאין הדבר כך, בתחום סימני המסחר.
מפתיע לגלות כי תחום זה, אינו כה נפוץ כבדיני הפטנטים על אף שלרוב ניתן בקלות לערוך חיפוש כזה באמצעות שימוש ברשת האינטרנט וניתן, במידה מעוניינים בניתוח התוצאות שמתקבלות, לפנות למומחה בתחום לניתוח התוצאות שנתקבלו, בהנחה שנתקבלו כאלו.
זאת ועוד, הגשה “עיוורת” של סימני מסחר לרישום, אינה משיגה את המטרה של חסכון בעלויות חיפוש (על אף שיש משרדים שכוללים בעלות ההגשה חיפוש מקדים), שכן עלות עריכת הבקשה והגשת הסימן לרישום עולה יותר מביצוע חיפוש שכזה מראש.
מאגר סימני המסחר מצוי באתר רשות הפטנטים בישראל, והינו פתוח לשימוש הציבור בכתובת:
http://patentim.justice.gov.il/db1.htm
על אף שקיימות סיבות נוספות העלולות למנוע את רישומו של הסימן לבסוף, הסיבה הברורה ביותר והידועה למבקש בעת הגשת בקשתו לרישום הינה קיומו של רישום קודם או לכל הפחות קיומה של בקשה קודמת. בעוד שיש להניח שקיומו של סימן מסחר דומה עד כדי הטעייה, עלול בנסיבות מסוימות, עלול להוביל לזניחתה של הבקשה, הרי שלעניין בקשה לרישום סימן שהוגשה קודם לסימן המבוקש, עלול המבקש למצוא עצמו בקיום הליך תחרות בין הבקשות (הליך משפטי לכל דבר ולפיו העלויות שצפה בעת הגשת הבקשה, תוכפלנה ולרוב אף תשולשנה).
על כן, על אף שקיומו של חיפוש אינו מבטיח “מעבר חלק” תמיד של תהליך רישום סימני המסחר אולם, “הגשה עיוורת” של סימן כאשר קיימת אפשרות לפיה קיים סימן מסחר הרכש זכויות, קודם להגשת הסימן המבוקש, לא זו בלבד שתוביל להוצאת כספים ניכרת ומיותרת, אלא תמנע מצב של הסתמכות בעל הסימן בהגשה לרישום של הסימן (תהליך הרישום כיום אורך כשנתיים), והשקעת כספים רבים בפרסומו כאשר יתכן שבסוף התהליך לא תבשיל הבקשה לכדי רישום.
