הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס’ 33) עברה אמש ביום שלישי ה 25 למרץ 2008 את הקריאה הראשונה בוועדת הכלכלה בכנסת בראשותו של חברת הכנסת גלעד ארדן.
אמנם היו קולות בין חברי הכנסת שביקשו לדון שוב בסעיף א של החוק בכדי להוציא מתוכו את החיוגים האוטומטיים עם הפירסומות הטלפוניות אולם בניהולו של ח”כ ארדן עושה רושם שהחוק יעבור כמו שהוא עם שינויים קוסמטיים בלבד.
התיקון הוא לסעיף 30א. רבתי הוא מכונה גם כ”חוק דואר הזבל” להלן עיקרו אפשר לאמר שסעיף א’ קטן מבטא את מהות החוק המוצע.:
” (א) לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש בכתב של הנמען; פניה חד פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבלת דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה”
בהמשך מדבר המחוקק על סייגים כגון מקרים בהם במסגרת רכישת מוצר אחר נתן מקבל דבר הפרסום את פרטיו למוכר ובטופס היה רשום כי הוא מסכים לקבל פרסומות הרלוונטיות לרכישה אשר ביצע.
דבר חשוב נוסף שניגלה לעיננו בחוק הוא שגם אם הלקוח מסכים לקבל דבר פרסומת, חייב המפרסם לציין את שמו, את הדרך לחזור אליו ואת היות ההודעה “דבר פרסומת” על ידי ציון המילה “פרסומת” בתחילת ההודעה ובמייל המילה תופיע בנושא המייל.
הענישה:
החוק מציע מספר דרכים להתמודד עם העוברים על החוק:
- קנס של עד 202 אלף שקלים (כאמור בסעיף 61.א.4 לחוק העונשין) למפר את החוק ושולח דבר פרסום בניגוד לחוק.
- קנס של עד 67,300 שקל (כאמור בסעיף 61.א.3 לחוק העונשין) למי שישלח דבר פרסומת מבלי לציין את הפרטים שלו בהודעה ודרכים לחזרה ואו להסרה מרשימת התפוצה.
- קנס ואחריות של נושא משרה בתאגיד לעובדיו במקרה של שליחת דבר פרסומת שלא לפי החוק כשהקנס בסכום של עד 67,300 שקל (כאמור בסעיף 61.א.3 לחוק העונשין).
- פיצוי בסכום של עד 1000 שקלים ללא הוכחת נזק ושאינם תלויים בנזק בגין כל הודעה שהמשתמש הסופי קיבל שיכול בית המשפט להעניק לו.
- מכיוון שזו עוולה אזרחית יכול הנפגע לתבוע לפי פקודת הנזיקין
- ולקינוח הוכנס תיקון גם לחוק התובענות הייצוגיות וניתן יהיה לתבוע תביעה ייצוגית את השולח בניגוד לחוק זה. ולכך יש משמעות רבה כי ניתן יהיה לתבוע את מי שעובר על החוק בתובענה ייצוגית דבר שישפיע יותר על שיקולי מפירי החוק לפני שליחת ההודעות.
המשמעויות :
שלש הדרכים הראשונות להתמודד עם החוק ימוצו ככל הנראה רק בעת הפרות בוטות מכוונות של החוק או אז ידרשו חקירות משטרתיות מתוחכמות ומורכבות ואיסוף ראיות שיוכיחו את אשמתו של מפר החוק אולם… סעיפים 4 ו5 מעניקים לאזרח כלי להתמודדות ולהרתעה אל מול השולח דבר מה פרסומי שלא בכפוף לחוק זה.
עניין התובענה הייצוגית הוא הדובדבן שבקצפת ויאפשר למי שמעוניין להרים את הכפפה לפתוח בהליך משפטי כנגד מפיץ דואר זבל באופן שישפיע על אותו מפיץ בצורה משמעותית.
אל לנו לשכוח שבהגדרות של החוק קבע המחוקק כי המפרסם הוא מי ששמו או מענו מופיעים על דבר הפרסום כמען להתקשרות לשם רכישתו של דבר נושא הפירסום. מכאן שניתן לתבוע את המפרסם שהוא בד”כ הכיס העמוק ולא צריך להתעסק עם השולח גם אם זה האחרון הינו עסק שעיסוקו הוא שליחת דברי פרסום אלקטרוניים יכול להיות גם עסק קטן מאוד שסגירתו לא תשפיע על אף אחד.
המאמר ניכתב ע”י תמיר דורון שהוא גם חבר בוועדת הכלכלה לתיקון החוק
