מאת: אסף נעים, עו”ד
דיני הפטנטים בישראל מוסדרים כיום תחת חוק הפטנטים, תשכ”ט – 1967 והתקנות השונות הנגזרות ממנו.
הליך העריכה, ההכנה וההגשה של בקשת פטנט הינו הליך מורכב והאמור להלן אינו מתיימר להחליף פנייה למומחה. השתדלנו לשים דגשים ולהעמיד דברים על דיוקם, לאור הניסיון שצברה הפירמה בפגישותיה הרבות עם קהל לקוחותיה.
בשורות הבאות ננסה להציג בפני הממציא המעוניין להגיש בקשה לרישום פטנט בישראל, את התהליך בו הוא עומד להתחיל. ברור הוא כי כל מקרה יידון לגופו, אולם האמור להלן משקף את הצפוי לאדם ממוצע שהגיש את בקשתו הראשונית בישראל.
שלב מקדים – החיפוש: תנאי הכרחי לרישומה של אמצאה כפטנט הינה כי האמצאה תהא חדשנית ותהווה התקדמות המצאתית בהשוואה לידע שנצבר עד להגשת הבקשה לרישום בעולם. על כן, רצוי לפני ביצוע ההוצאה הכספית הראשונית של העריכה וההגשה לרישום של הבקשה, לערוך חיפוש מקדים לבחון האם אמצאה זו כבר קיימת, פורסמה והאם נחשפה לעיני הציבור.
חיפוש כזה, יכול ולעיתים אף חוסך מהמציאים את ההוצאה הניכרת הראשונה של עריכת בקשה, כאשר האמצאה עבורה מבוקש הפטנט, ידועה לציבור והסיכויים לפיהם האמצאה תבשיל לכדי פטנט נמוכים. חשוב להבין כי על אף שחיפוש נעשה, באמצעים ובשקדנות הראויים, מוגבלותו של המידע העומד לרשות המחפש וגורמים נוספים, יתכנו מצבים בהם אמצאה קודמת פורסמה ולא עלתה בחיפוש. חיפוש הינו כלי חשוב אולם על המבקש להבין שאין המדובר בכלי אבסולוטי.
בהנחה שנערך חיפוש שכזה, או שהמבקש בחר שלא לעורכו, ניגש עורך הפטנטים לעריכת הבקשה.
שלב ראשון – עריכת הבקשה:
בקשת פטנט כוללת מס’ חלקים עיקרים:
התיאור – בחלק זה של הבקשה יתאר הממציא את עיקר אמצאתו, כאשר רמת הפירוט הנדרשת משתנה מתחום אחד למשנהו.
השרטוטים – כל בקשה לפנט תכיל שרטוטים שונים אשר יסבירו ויבארו את אשר מפורט ומתואר בתיאור הבקשה. על השרטוטים להיות ערוכים עפ”י דיני הפטנטים המקומיים.
תביעות הפטנט – כל בקשת פטנט תיקנית צריכה להכיל תביעות. תביעות הינן החלק העיקרי בפטנט וביום פקודה, בו יתבקש בית המשפט להכריע לעניין הפרה, יפנה השופט ראשית לתביעות בכדי להבין את היקף ההגנה הנכללת בפטנט הרשום שפרשנותו עומדת לפניו.
לכן החשיבות הרבה בהסתייעות במומחה בתחום, שכן עריכה לקויה של הפטנט עלולה להשפיע על היקף ההגנה שבית המשפט יעניק לה בפרשנותו של היקף ההגנה המגולמת בפטנט הרשום.
שלב שני – הגשה:
לאחר שלב העריכה וגיבוש טיוטה סופית של כתב הפטנט ולאחר קבלת הסכמתו של המבקש לנוסח הבקשה כפי שיוגש, ייחתמו המסמכים הנדרשים והבקשה תישלח להגשה במשרדי מחלקת הפטנטים המצויה ברשות הפטנטים שבירושלים. בחלק ניכר מהבקשות יפורסמו שם הבקשה ומספרה ושם המגיש ביומן הפטנטים. לאחר כ-3-4 שבועות מעת הגשת הבקשה אמורה מחלקת הפטנטים להנפיק למבקש באמצעות בא כוחו אישור רישמי המעיד על עצם הגשתה של הבקשה.
שימו לב, אישור זה מכיל שני נתונים חשובים: המס”ד שניתן לבקשה ותאריך ההגשה של הבקשה. תאריך ההגשה הינו החלק המהותי ביותר באישור ההגשה, שכן עפ”י דיני הפטנטים כל חריגה מלוח הזמנים הנוקשה המוקצה עפ”י הדין עלול לפגוע בחדשנותו של הפטנט.
שלב שלישי – ההגעה לבחינה:
עם הגשת הבקשה תיכנס הבקשה לתור הבקשות הממתינות. כיום עומד התור על כ-2-3 שנים מתאריך ההגשה. עם הגעת הבקשה לתורה, תשלח מחלקת הפטנטים למגיש או לבא כוחו הודעה על ההתחלה הקרובה של בחינת הבקשה. בנוסף, יידרש המגיש למלא מס’ דרישות מהותיות וביניהן לעדכן את משרד הפטנטים על ידע קודם שנחשף בבקשות פטנט מקבילות בחו”ל ככל שהוגשו כאלו.
במהלך שלב הבחינה תיבחן הבקשה, וישלח למבקש דו”ח הבוחן עם השגותיו. כך מתחילה מערכת תכתובות בין עורך הפטנטים לבוחן בנוגע להשגותיו. במידה וטענות המבקש מתקבלות, וההשגות מוסרות, יודיע הבוחן למגיש או לבא כוחו על קיבול הבקשה.
שלב רביעי ואחרון – קיבול הבקשה, פרסומה והנפקת תעודת הרישום:
לאחר קבלת הודעת הקיבול יתבקש המגיש למלא מס’ דרישות פורמליות נוספות ולשלם את דמי הפרסום. הבקשה תפורסם ביומן הפטנטים והמדגמים המתפרסם גם באתר רשות הפטנטים.
במידה ולא מוגשת התנגדות לרישום הפטנט, תירשם הבקשה ותונפק תעודת הרישום.
אנו תקווה כי הפירוט הנ”ל, יהא לעזר לציבור הקוראים. בכל מקרה, אין באמור לעיל בכדי להוות תחליף ליעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בשום צורה שהיא בלא פנייה לגורם המתמחה בתחום.
מחלקת הפטנטים בראשותו של עורך פטנטים, עורך דין והמהנדס דניאל פריימן, תשמח לעמוד לרשותכם להבהרות פרטניות.
